התמכרות למין היא בעיה אמיתית מאוד המשפיעה על מיליוני אמריקאים מדי שנה ומאופיינת בחוסר יכולת לשלוט בדחף לעסוק בפעילויות מיניות – לעתים קרובות במידה שגורמת נזק לעצמך ו / או לאחרים. המועצה הלאומית להתמכרות מינית וכפייתיות (NCSAC) מעריכה כי בין שלושה לשישה אחוזים מהאוכלוסייה הבוגרת בארה"ב יש צורה כלשהי של התמכרות למין, והמצב הופך להיות מקובל יותר כאבחנה קלינית. זה יכול להוביל למגוון נושאים, כולל בעיות כלכליות, בעיות משפטיות, בעיות במערכות יחסים, קושי במקום העבודה, ואולי הכי חשוב, ייסורים רגשיים והשלכות פיזיות.
אין סיבה אחת להתמכרות למין, אך לעתים קרובות היא יכולה להיות קשורה לטראומה לא פתורה או לבעיות נפשיות בסיסיות כגון דיכאון, חרדה או הפרעה דו קוטבית. גנטיקה וביולוגיה עשויות גם לשחק תפקיד, כמו גם גורמי לחץ סביבתיים כגון עוני או חיי משפחה כאוטיים. נטייה להתמכרות באופן כללי עלולה גם להוביל לרגישות מוגברת.
אתר מומלץ
נכון לעכשיו, אין טיפול חד משמעי להתמכרות למין, אך מספר גישות טיפוליות הוכחו כמוצלחות, כולל טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), טיפול פסיכודינמי, טיפול התנהגותי דיאלקטי (DBT), קבוצות תמיכה, וגישות הוליסטיות כגון יוגה ומיינדפולנס. בדרך כלל, מטרת הטיפול היא לשנות מחשבות והתנהגויות התורמות להתמכרות, להגביר מיומנויות התמודדות בריאות, לבנות מערכת תמיכה, לחזק תקשורת וללמד אנשים להתמודד עם דחפים. קבוצות תמיכה כגון מכורים למין אנונימיים (SAA) או מכורים למין ואהבה אנונימיים (SLAA) יכולות להיות חלק יעיל במיוחד בטיפול, שכן הן מספקות אווירה של הבנה ותמיכה ואת ההזדמנות להתחבר עם אחרים שיש להם חוויה דומה.
בשל האופי המביש של המצב, התמכרות למין יכולה להיות קשה במיוחד לדבר עליה – אפילו עם משפחה או חברים קרובים. עם זאת, היא חיונית עבור אלה הנאבקים לעשות זאת, שכן בושה יכולה לתרום לתחושות של בידוד וחוסר אונים, אשר יכול להחמיר עוד יותר את ההתמכרות. למרבה המזל, ישנם מספר ארגונים מקצועיים המוקדשים לסיוע לאנשים עם התמכרות למין, ואין בושה לחפש את העזרה הדרושה כדי להתחיל את המסע לקראת החלמה.
