במשך מאות שנים, בני אדם החזיקו פטישים אפלים מסוימים ופנטזיות של המוח, לחקור טריטוריות לא ידועות בתוך המרחב הפרטי של דמיונם. מהרומן "120 ימי סדום" של המרקיז דה סאד משנת 1740 ועד ימינו, חקירות אלה הניבו התנהגויות ופעילויות שרבים מוצאים מוזרות, קיצוניות ואפילו סוטות. אבל בתרבות הסקס-פוזיטיבית והשחרור של הזמנים המודרניים, פרקטיקות הטאבו האלה הופכות אט אט לנורמליות ומקובלות בקרב הציבור.

פטיש הוא עוררות מינית אינטנסיבית ומתמשכת לאובייקט, חלק גוף, מצב או התנהגות שאינם נחשבים בדרך כלל "מיניים" באופיים. פרקטיקת הפטישיזם נתפסת לעתים קרובות כצורה קיצונית של ביטוי מיני, המוגדרת בדרך כלל על ידי רצונו של הפרט לעסוק בהתנהגויות חוזרות ונשנות הקשורות לפטיש הספציפי הזה.

למרות שקשה להתחקות אחר מקורו המדויק, המונח "פטיש" נגזר ככל הנראה מהפועל הצרפתי "fétiche", שמשמעותו "קסם" או "קמיע". המילה שימשה לראשונה פסיכואנליטיקאים במאה ה-19 לתיאור התכונות המיניות של חפצים מסוימים ופעילויות חברתיות. מאז, המונח הוגדר מחדש במגוון דרכים, וכיום נעשה בו שימוש נרחב לתיאור כל סוג של עניין מיני או פנטזיה החורגים מהגבולות המקובלים.

בעוד המונח "פטיש" הוא רחב וקשה להגדיר במדויק, הוא משמש בדרך כלל לתיאור מגוון רחב של סוגים של "צד צל" של פעילויות, כולל BDSM, ללבוש פטיש, פטישיזם ברגל, אקסהיביציוניזם, מציצנות, ואחרים. בחירת המשתתף ואופי הפעילות יכולים להשתנות מאוד מאדם לאדם.

פטישים כרוכים לעתים קרובות באלמנט של פנטזיה או משחק תפקידים, כאשר הפרט חוקר ומתחבר מחדש עם חלקים אלה של הפסיכולוגיה האישית שלו במסגרת בטוחה ובהסכמה. על ידי עיסוק בפעילויות כאלה, הפרט יכול לעתים קרובות למצוא מידה של חופש וחיבור שהם אינם מסוגלים להשיג בצורות אחרות של ביטוי מיני. יתר על כן, אלה המתרגלים פטישיזם עשויים לגלות כי פרקטיקות אלה מספקות להם סוג של כוח ועוצמה רגשית.

BDSM, או שעבוד, משמעת, דומיננטיות וכניעה, הוא אחד הפטישים הידועים יותר. קטגוריה זו של פרקטיקות כוללת פעילויות הנעות בין המתונות (כגון "משחק תפקידים") לקיצוניות (כגון שעבוד, הצלפה וצורות אחרות של ריסון פיזי). הצדדים המעורבים ב- BDSM מכונים בדרך כלל "דומיננטיים" או "כנועים", המוגדרים כאלו המבקשים לשלוט ולהיות נשלטים, בהתאמה.

במקרים מסוימים, שעבוד יכול לכלול יישום של מלחציים, חבלים, רצועות, או מכשירים אחרים שנועדו להגביל את התנועה הפיזית וליצור חוויה של כניעה מוחלטת ושליטה. הנוהג של BDSM מושך לעתים קרובות את אלה המבקשים לחקור את הצד האפל של המיניות, כפי שהוא יכול לספק סביבה בטוחה שבה הם יכולים לנוע מעבר לגבולות קונבנציונליים.

לחץ כאן
מבחינת לבוש פטיש, זהו סוג של לבוש, בדרך כלל בעל אופי מיני, שנועד להדגיש ולהעצים את הרצונות הספציפיים של הלובש. זה יכול לנוע בין משהו מינימלי כמו תכשיטי פטיש לחליפות עור גוף מלא. ברישים וסרטי זרוע הם גם פריטי לבוש פופולריים שאנשים רבים מוצאים כמעוררים במיוחד.

פטיש פולחן הרגליים הוא פעילות פופולרית נוספת שניתן למצוא בשולי עולם ה-BDSM. צורה מסוימת זו של אינטראקציה מינית כוללת סגידה ונגיעה בכפות רגליו של אחר, ולעתים קרובות גורמת לעוררות מינית והנאה. כמו פטישים רבים, ניתן לחוות אותו דרך הקשר לא מיני. עם זאת, במקרים רבים, לתרגול יש ממד מיני, שבו המטפל נמשך באופן מהפנט לרגליו של אדם.

אקסהיביציוניזם הוא פטיש המתמקד בהצגה פומבית או פומבית למחצה של הגוף. זה נעשה בדרך כלל במטרה לעורר תשומת לב ועוררות בתוך הקהל. אקסהיביציוניסטים בוחרים לעתים קרובות להישאר אנונימיים במהלך המעשה, כדי לא למשוך תשומת לב לעצמם. ברמות של אקסהיביציוניזם קיצוני, האדם המדובר בדרך כלל מבצע את האקט באופן פרובוקטיבי, לעתים קרובות מתפשט או מתפשט חלקית במקומות ציבוריים.

לבסוף, מציצנות היא עניין נישתי שבו הפרט מתעורר על ידי "צפייה" באדם אחר במצב מיני מסוים. ניתן לתרגל מציצנות במגוון דרכים, למשל באמצעות פורנו, צילומי מצלמות אבטחה ואפילו צפייה בזוג מקיים יחסי מין ללא ידיעתם.

לסיכום, ניתן לראות בפטישים חקירה של הצד המפחיד, הדמיוני ולעתים קרובות האפל